חריגים בביטוח סייבר: מה בדרך כלל לא מכוסה, ומה בודקים בכל אחד

מה בדרך כלל לא מכוסה בביטוח סייבר?

לכל פוליסת סייבר יש רשימת חריגים, והיא משתנה בין מבטחים. חריגים נפוצים, לדוגמה מהרחבת הסייבר של הראל (ינואר 2022): מעשה מכוון של המבוטח, תקלה שלא נגרמה ממתקפה, פרצת אבטחה שהעסק ידע עליה מראש, והעברת כספים שאבדה בדרך.

ויש עוד שכבה שלא מופיעה ברשימת החריגים אבל משפיעה באותה מידה: התנאים. פוליסה יכולה לכסות אירוע, ובכל זאת לשלם פחות אם העסק לא עמד בתנאי הגיבוי או העדכונים.

אילו חריגים מופיעים בפוליסה לדוגמה?

אלה החריגים בהרחבת הסייבר של הראל, בשפה פשוטה:

ומה שלא נכלל בהוצאות: תיקון חולשות, שדרוג מערכת מעבר למצבה הקודם וקנסות חוזיים. בדרך כלל הפוליסה מחזירה את המערכת למצבה הקודם, לא משדרגת אותה.

מה התנאים שיכולים להפחית תשלום?

בפוליסות רבות יש תנאים על גיבוי, עדכוני אבטחה ומערכת הגנה פעילה. בהרחבת הסייבר של הראל, למשל, נדרשים:

• מערך אבטחת רשת תקין ופעיל.
• עדכון מיידי של שיפורי אבטחה נדרשים.
• גיבויים לפי נוהל המבטח, או לפחות שני "דורות" של גיבוי, שבועי וחודשי.

מי שלא עמד בתנאים עלול לקבל פחות, ואף להידחות. בהרחבה של הראל זה נשען על סעיפים 18, 19 ו 21 לחוק חוזה הביטוח.

איך בודקים את החריגים בפוליסה שלכם?

• קוראים את פרק החריגים לפני פרק הכיסויים. הוא קצר יותר, ומלמד יותר.
• מחפשים את המילה "ידועה". פרצה שהעסק ידע עליה מראש יכולה להיות מוחרגת. אם יש חולשה פתוחה, כדאי לטפל בה.
• מסמנים כל תנאי שדורש פעולה. גיבוי, עדכונים, מערכת הגנה. ובודקים אם אתם עומדים בו היום.
• בודקים מה נחשב אירוע סייבר. ההגדרה קובעת אם תקלה תיחשב מתקפה או לא.

צ'קליסט מלא לפני שקונים ביטוח סייבר · איך קוראים פוליסת סייבר